בעידן האינפלציה הדוהרת שיש לנו השנה, הפכה ההשקעה השיקלית למילת גנאי נרדפת. אבל, אל תמהרו להספיד אותה כי השקל הוא חלק בלתי נפרד מתיק ההשקעות של כל אחד מאיתנו. כאן אפשר למצוא פיתרון מסורתי סולידי, שמרני ומותאם לתקופות שונות ומשתנות, לרבות הקצרות. החלופות השיקליות יכולות לתת מענה הולם לאותם משקיעים פחות מקצועיים, אותה גברת כהן מחדרה אבל גם לכאלה שמבינים יותר ולא מסוגלים לפגוש את סימני המינוס האדומים בתשואות השוטפות שלהם. מעבר לכך, כפי שאמרתי בכל תיק השקעות קיים רכיב שיקלי באחוז כלשהו כי הרי אסור לשים את כל הביצים בסל אחד, חייבים לפזר ולגוון את תיק ההשקעות ועוד כמה וכמה סיסמאות בסגנון. אז אחרי שסיכמנו שהשקל הוא חלק מתיק ההשקעות שלנו, כל אחד במינון האישי שלו, בהתאם לאופק ההשקעה והטעמים האישיים, להלן חמש חלופות השקעה שיקליות, יש עוד אפשרויות אבל אני בחרתי את החמש שהן מתאימות יותר לרוח התקופה:
החלופה ראשונה, שהיא לאופק השקעה קצר ולא ידוע, אשר מתאימה תמיד ולכל אחד כמעט, היא הפקדון השיקלי המתחדש. היום ההבדלים בין ריבית שבועית לריבית חודשית ממש לא מהותיים, אז עדיף פיקדון שבועי מתחדש, שיכול להוות כיום חלופת השקעה אמיתית ולא רק תחנת בינים. כדאי לשים לב שהריבית היא נגזרת של ריבית הפריים כלומר שתהיה ריבית משתנה ולא קבועה.
החלופה השניה, גם היא לאופק השקעה קצר, היא קרן נאמנות שקלית או כספית, עם עדיפות לכספית. בקרנות הכספיות אין דמי ניהול והן יכולות להציע תשואה קצת יותר גבוהה מהריבית על הפק"מ השבועי. צריך לזכור שמדובר כאן כבר בהשקעה סחירה בבורסה כך שלמרות שהקרנות הכספיות הן הכי סולידיות שיכול להיות, זו בכל זאת בורסה שיכולה לעלות ולרדת.
החלופה השלישית, לתקופה של שנה, היא דרך המק"מ לשנה ו/או דרך הגילון. המק"מ, שהוא מילווה קצר מועד שמנפיק משרד האוצר, מספק תשואה שנתית שידועה מראש ביום הרכישה. מי שקונה את המק"מ ומחזיק בו עד לפדיון, כלומר מקסימום שנה, יודע ביום הקניה מה תהיה התשואה שלו גם אחרי ניכוי של העמלות ושל מס ריווחי הון. יכולות להיות הפתעות בדרך, אבל במינונים מאוד נמוכים שהמחזיקים עד הסוף לא ירגישו בהם. הגילון קצת יותר מורכב, התשואה שלו מורכבת מתשואה משוכללת של המק"מים יחד עם תוספת קטנה, הוא מחלק ריבית ויכול לתת תשואה קצת יותר גבוהה מהמק"מ, בעיקר את תהיה עליית ריבית נוספת במשק. כתבתי כבר בהרחבה עם הגילון אז אתם מוזמנים לחפש בארכיון משהו קצת יותר מפורט.
החלופה הרביעית היא פקדונות בריבית משתנה לתקופות ארוכות יותר של כמה שנים, אבל לא יותר מדי. לכל בנק יש את ההיצע האישי שלו, שווה לבדוק ולהשוות. חשוב לשים לב שהתקופה לא ארוכה מאוד. וגם כאן אני חושבת שרצוי יותר להישאר עם ריבית משתנה כדי להקטין את הסיכון הקיים בכסף שסגור לתקופה של כמה שנים.
החלופה החמישית, לכאלה שקצת יותר מבינים, היא תעודות הסל על הנכסים השיקליים ובעיקר על הגילון. כאן אפשר להנות מסל של מכשירי השקעה מגוון במחיר של נייר ערך אחד. יש כאן חיסכון בעלויות עיסקה, משלמים עמלת קניה אחת על רכישה מתגלגלת של גילונים, שחרים והיום יש אפילו תעודות סל על מק"מים. כאן צריך לבדוק היטב בקרביים של כל תעודה, על פי כל הקריטריונים של בחירת תעודת סל, וכתבתי על כך בעבר, חפשו בארכיון.
חלופות ההשקעה האלה יכולות להתאים כל אחד לפי סגנונו האישי וטעמיו. אני בחרתי את הסולידיות יותר ואפשר להשקיע בכמה חלופות בו זמנית, תלוי ברמות הסיכון, אופק ההשקעה ומידת ההבנה במכשירים השונים.



ניר
קישור | 10 בספט' 2008, בשעה 3:05
שלום,
סקירה מעניינת אך יש לי הערה. את מפנה אותנו פה ושם לארכיון.האם תוכלי להבא לאתר ולציין את הקישורים עצמם.
תודה
תמי זנד
קישור | 11 בספט' 2008, בשעה 12:28
תודה ניר על התגובה. לגבי ההערה, מתחת לארכיון של חודשי השנה בבלוג שלי ישנו ארכיון לפי נושאים, מאוד קל לניווט ולמעשה לשם הפנתי כאשר כתבתי.
תמי
עינת דלל
קישור | 10 בספט' 2009, בשעה 14:12
מעניין אותי לדעת אם אפקיד פקדון לשלושה חודשים בריבית שנתית של 4.50%, מהי תהיה הריבית האפקטיבית השנתית שלי?
תודה!
תמי זנד
קישור | 11 בספט' 2009, בשעה 13:53
הי עינת,
תודה על שאלתך. ריבית דריבית (ריבית מצטברת): ריבית המחושבת לא רק על הקרן אלא גם על הריבית שהצטברה בתקופה הקודמת. כדי לספק לך תשובה מדויקת פניתי לויקיפדיה ובקישור הזה כאן תמצאי את הפרוט המלא והמדויק כולל הנוסחאות.http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA
תמי