התלבטתם איך לחלק את תיק ההשקעות שלכם, כמה להשקיע באג"ח צמודות וכמה באג"ח שקליות? ריבית קבועה או ריבית משתנה? תרשו לי לעדכן אותכם שעד כה זה ממש לא היה חשוב ולא השפיע על תשואת תיק ההשקעות שלכם. אם מסתכלים על ביצועי אגרות החוב בתקופה האחרונה, ככה בהסתכלות אחורה, פשוטה וללא כל יומרות מתוחכמות, רואים רק ירוק. מתחילת השנה, מתחילת הרבעון ובחודש האחרון הכל עלה, כל אגרות החוב הניבו תשואות חיוביות מרשימות.
אגרות החוב הממשלתיות השיקליות בריבית משתנה, הגילונים בשמם הקודם, עלו בעיקר בחודש האחרון ומתחילת השנה הניבו תשואה ממוצעת של כ- 3.7%. יחד איתן עלו גם כל אותן אג"ח קונצרניות בריבית משתנה, שהונפקו בהמוניהן במחצית השנה האחרונה. טוב זה מובן, הרי יש ציפיות לעליית ריבית ומכשיר השקעה בריבית משתנה הוא פיתרון נפלא. אז תסבירו לי למה הציפיות למגמת ריבית עולה לא עצרו את השחרים הממשלתיים, אותן אג"ח בריבית קבועה אשר עלו גם הן לכל אורך קשת הזמנים, מהמח"מ הקצר שהניב "רק" 4.5% תשואה מתחילת השנה ועד השחרים במח"מ הארוך שהניבו תשואות דו סיפרתיות מרשימות של עד 20% בארוך ביותר. מדהים כבר אמרתי. לא ברור כבר אמרתי?
באפיק הצמוד לא ויתרו על החגיגה הירוקה, וללא קשר לגלי האינפלציה שעלו בתחילת השנה וירדו לאחר מכן ועכשיו אולי מרוסנים ונמוכים. אגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד עלו גם הן לכל אורך העקום, החל מתשואה של כ- 7% במח"מ הקצר ועד לתשואות דו ספרתיות מרשימות ביותר של 24% במח"מים הארוכים. באג"ח הקונצרניות ההתנהגות הייתה מעורבת, תלוי במח"מ ובדרוג אבל באופן כללי רוב אגרות החוב הניבו תשואות פנטסטיות למשקיעים בהן מתחילת השנה.
אז מה אנחנו יכולים ללמוד מזה? שכל הדיונים שלנו על חלוקה בין הרכיב הצמוד לרכיב השקלו היו מיותרים לגמרי? האם זה עדין מיותר? אני חושבת שלא בהכרח, כי מה שהיה לא תמיד מצביע על המגמה של מה שיהיה אבל מנגד לא צריך להיות כל כך קפדניים והיסטרים בנושא החלוקה בין הצמוד לשקלי. מצד אחד, נגיד בנק ישראל החליט לא להעלות את הריבית לחודש נובמבר ובמודל חיזוי האינפלציה שלו הוא מדבר על אינפלציה של 1.2% לשנה קדימה, מה שממשיך לתמוך בהשקעות בשחרים שבהן הריבית שקלית וקבועה. מצד שני, הנפט והסחורות שעלו בעולם, היטל הבצורת ומחירי המים העולים, הדיור שלא באמת נבלם, כל אלה הובילו לזחילה איטית כלפי מעלה של ציפיות האינפלציה הן של חזאי המאקרו והן אלה הנגזרות משוק ההון, ועליית הציפיות תומכות בהשקעות באפיק הצמוד.
מבולבלים? צודקים. המגמה באמת לא ברורה. סביר להניח שבטווח הבינוני הריבית אכן תעלה והאינפלציה כנראה גם תעלה יחד איתה, רק שלא ברור כמה ומתי. לא בטוח שזה באמת משנה על פני זמן. פזרו וחלקו את השקעותיכם על פי תשואות מעניינות, כי אין באמת הבדל גדול אם התיק שלכם מורכב מ-40% צמוד למדד ו- 60% שקלי או להפך. תבחרו אג"ח עם תשואה טובה, תבחנו הנפקות חדשות של אג"ח ואל תתרגשו מהתנודתיות של הטווח הקצר.



בן
קישור | 10 בנוב' 2009, בשעה 17:47
היי תמי,
שוק המניות עולה ללא הפסקה, איגרות החוב הקונצרניות גם כן נסחרות בפערים לא גדולים מהממשלתיות וכמו שציינת בטור שלך האג"ח הממשלתי כבר עשה כברת דרך מתחילת השנה.
בראיה לקראת 2010 סביר להניח שמתישהו יתחילו העלאות ריבית משמעותיות שסביר שיפגעו באיגרות החוב, בדגש על הממשלתיות. מאידך, גם שוק המניות יכול להפגע אם הכלכלה העולמית לא תחזור לצמיחה המגולמת כבר בשווקים הפיננסים.
מה דעתך? כיצד היית מדרגת את אפיקי ההשקעה השונים?
תודה!
תמי זנד
קישור | 13 בנוב' 2009, בשעה 15:14
היי בן
האמת היא שבאופן כללי אני אופטימית לגבי הכלכלה הישראלית בכלל ושוק ההון המקומי בפרט. אני חושבת שעליות הריבית יהיו הדרגתיות ולא יזיקו מאוד לאג"חים, אני חושבת שתהיה קצת אינפלציה והיא תעשה לנו טוב ואני חושבת שהצמיחה תהיה מעבר לתחזיות הנוכחיות וזה יבוא לידי ביטוי במניות. אני חושבת שהמניות יניבו בשנת 2010 ובשלוש השנים הקרובות לפחות תשואה חיובית נאה. תהיה תנודתיות ואני בטח לא מתיימרת להגיד מתי לקנות ומתי למכור, אני גם מעריכה שיבוא מימוש, אם כי לא אלים, אבל בסך הכל אני מעריכה שתהיה תשואה חיובית טובה במניות.
תמי
רואה חשבון
קישור | 18 בנוב' 2009, בשעה 11:29
יש כרגע עודפי ביקוש גדולים מאד.
התופעה מזכירה מאד את סוף שנה שעברה אז ההתנהגות היתה מאד דומה רק שאז כולם מכרו.
מאחר וכולם צריכים לקנות אז כמובן שהכל עולה וזה לא משנה כלל על איזה אפיק מדובר- בסופו של דבר יש מעט מאד מוכרים בשוק ולכן מגמת העליות היא על פני כל התחום.
מסחר במט"ח
קישור | 15 בדצמ' 2009, בשעה 15:46
תמי, מאמר מעולה, נהנתי מאוד לקרוא, בסה"כ הבלוג הזה מצויין.
מסחר במט"ח
קישור | 16 בדצמ' 2009, בשעה 9:53
תמי מה הולך להיות עכשיו כשסוף השנה בפתח, איך את מסכמת את השנה האחרונה?
עופר
קישור | 3 בינו' 2010, בשעה 18:53
הי תמי,
איך את משווה בין אגחים של אותה חברה לאותו מועד פדיון פחות או יותר רק שאחת משתנה על בסיס מקמ או ליבור למשל והשנייה בריבית קבועה?
כיוון שהמרווח של המשתנה מציין מרווח מול טווח קצר על העקום (מקמ, ליבור וכו) בעוד בריבית הקבועה המרווח הוא למועד הפדיון של האגח, ואני מדבר על אגחים ארוכות ( חמש שנים ומעלה למשל).
תודה,
עופר
תמי זנד
קישור | 5 בינו' 2010, בשעה 16:33
עופר שלום
רמת הסיכון באג"ח בריבית משתנה הינה נמוכה יותר היות ולא קיים סיכון ריבית ולכן בהסתכלות על אותה חברה ובאג"ח לאותה תקופה לפדין, הסיכון באג"ח בריבית גבוהה יהיה גבוה יותר ולכן תשואת האג"ח צריכה להיות גבוהה יותר.
תמי
עוסק מורשה
קישור | 4 במרץ 2010, בשעה 12:26
עלו לי מלא שאלות, עכשיו יש לי תשובות! תודהב
עוסק מורשה
קישור | 4 במרץ 2010, בשעה 12:26
חיפשי את המאמר הזה, תודה!
אייל
קישור | 17 באפר' 2010, בשעה 16:16
תמי שלום !!
אודה לך על מתן עצה נבונה בקשר למבנה תיק.
אני קורא את הסקירות השבועיות של בתי ההשקעות השונים כגון אי.בי.אי. מיטב…בנק הפועלים..וכו" כמו כן את המאמרים ב כלכליסט ודה מארקר..וברצוני לבנות תיק סולידי ביותר רק מאג"חים ממשלתיים.
אולם יש לי בעיה גדולה בקבלת החלטה לגבי המ"חמ הנכון..וזה מפני שכל בית השקעות ממליץ על מח"מ אחר !!
חלקם ממליצים על המח"מ הארוך גם בשיקלי וגם בצמוד עקב "צפייה להתיישרות עקום התשואות"…ואילו חלקם ממליץ ללכת בינתיים רק על המח"מ הקצר עד שהעלייה בריבית תגרום לעליה בתשואות של הארוכים.
בינתיים גם היועצים אומרים להמתין בפ"קמ…
יוצא שכרגע אני ממתין בפ"קמ ואוכל את הלב עקב המדדים החיובים שמתחילים להופיע {מרץ,אפריל,מאי…} ואני לא מקבל הצמדה אליהם עקב כך.
אודה לך מאוד אם תוכלי לעשות לי מעט סדר ולהעלות על הכתב את תפיסת עולמך לגבי החשיפה הרצוייה לדעתך.
אוסיף כי אני מכיר לפרטי פרטים את שוק ההון ומכשיריו הפיננסים,אולם חסר לי הנסיון שיש לכם .
אציין כי התיק הינו לטווח ארוך אולם מה ש"מפחיד אותי" בבחירת המ"חמים הינה האפשרות כי טעות במ"חמ יכולה לגרור הפסדי הון ניכרים, דבר שאני כמשקיע סולידי -לא מורגל אליו…
תודה רבה על תשומת הלב..!!
ד"ר זיו רייך
קישור | 1 באוג' 2010, בשעה 11:29
אני עדיין אופטימי