בלוג בנק ירושלים - ניהול השקעות

נגיד בנק ישראל סטנלי פישר הודיע כי הוא מעלה את הריבית המוניטרית ב-25 נקודות בסיס (רבע אחוז בלשון העם). בהעלת הריבית היה אלמנט קל של הפתעה, על משקל "בוא נראה אם יהיה לו אומץ" אבל השווקים הפיננסים היו כבר ערוכים לעליה זו. העלאת הריבית הנוכחית ואולי אפילו עוד כמה העלאות שבדרך מגולמות כבר בעקומי התשואות של אגרות החוב וראינו את תהליך ההתאמה לעולם ריבית גבוה יותר מתרחש בשוק אגרות החוב כבר לאחר פרסום מדד המחירים של חודש יולי. העלאה זו נדרשה לשוק ההון על מנת לחזק את תהליכי השינוי שארעו בשבועיים האחרונים ובכל זאת, למרות שהכל היה ידוע מראש, מורגשת עליה קלה במפלס הלחץ לקראת הבאות שבאה לידי ביטוי בהססנות.

הדרמה הגדולה סביב עצם העלאת הריבית נראת בעיני קצת מוגזמת. גם עם ריבית מוניטארית של 0.75% אנחנו עדין בסביבת ריביות נמוכה ועם ריבית ריאלית שלילית של 1.5% ברף התחתון של הציפיות. מעבר לכך, בצדדים המעשיים של הריבית אין הרבה משמעות לגובה הריבית המוניטארית מלבד אולי השפעתה הישירה על ריבית הפריים, כי הרי התשואות באגרות החוב ובמק"מ כבר גילמו עליית ריבית ובמגזר הלא סחיר גולמה עליה זו באמצעות מרווחי הריבית על הפיקדונות או על האשראי.

בהודעה של בנק ישראל לא היה מידע יוצא דופן, הודעתו הייתה ניטראלית, הנגיד ממשיך לבחון בדקדקנות את המהלכים בשוק ההון ובעיקר את הציפיות הנגזרות ממנו, הן בנושא של העלאות הריבית הצפויות והן בנושא הציפיות האינפלציוניות. העלאת ריבית מחזקת את תחושת היציאה מהמיתון לכיוון של צמיחה כשהנגיד חוזר ואומר ש"קביעת הריבית ברמה נמוכה של 0.75% ממשיכה את המדיניות המוניטארית המרחיבה".  

במילים אחרות העלאה זו מסמנת את תחילת הדרך לכיוון מעלה של הריבית וזה אולי מה שמעלה קצת את הדופק של המשקיעים. אז מה עושים? הנכסים הפופולארים ביותר בחודש האחרון הם אלה של הריבית המשתנה. הנכס הממשלתי הוא  סידרה 817 (שפעם עוד נקראה גילון) שעל בסיסה הונפקו לאחרונה סדרות אג"ח קונצרניות שמספקות תשואה רבעונית משתנה לפי תשואת 817 בתוספת מרווח שונה לכל אג"ח קונצרני.

בנוסף לאגרות החוב עם הריבית המשתנה לדעתי חשוב לשמור על אחוז גבוה בנכסים צמודים למדד. למרות הירידה בציפיות האינפלציוניות בעיקבות תחילת תהליך עליית הריבית אני ממשיכה לראות עדיפות בהשקעה באגרות חוב צמודות למדד והמבחר המגוון שיש באגרות החוב הקונצרניות יכול להתאים לטעמו של כל משקיע. אני לא מוצאת טעם בהשקעה באגרות חוב מסוג שחר במח"מ הבינוני עד הארוך, לאור הסיכון הגלום בהם. בשחר הקצר יש פחות סיכון ועכשיו גם אפילו קצת יותר תשואה אבל לא משהו מלהיב במיוחד.

שוק המניות ממש לא מתרגש מהעלאת הריבית ומדד ת"א 25 ממשיך להיות עסוק בשבירת מחסום ה- 1,000 נקודות. שוק זה כבר הוכיח שלא משנה מה קורה, בסופו של דבר השקעה במניות מניבה את התשואה הגבוהה ביותר. צריך לחכות להזדמנות נוחה ולהשקיע את אותם 20% או 30% מתיק ההשקעות במניות מובילות.

בשורה התחתונה אני מציעה להמשיך עם רכיב צמוד גבוה בתיק, לחפש הזדמנויות באג"ח הקונצרני אם כי עכשיו גם בממשלתי יש הזדמנויות אחרי הירידות. בצד השיקלי יש את הממשלתית 817 וכמובן את כל אותן אג"ח קונצרניות שמספקות מנגנון ריבית על בסיס 817.